#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. ארוס שמת, הארוסה לא אוננת ולא מטמאה לו. מה פירוש לא אוננת ומה פירוש לא מטמאה לו? 	לא אוננת - אין אנינות חלה עליה להאסר באכילת קדשים.לא מטמאה לו - אינה זקוקה להיטמא לו לא כהנת ולא ישראלית אף שמצוה ליטמא לשבעת הקרובים, ולא משום איסור כהונה קאמר שלא הוזהרו כהנות מליטמא למתים.	"ב""מ יח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. כיצד מוכח מהמשנה שהטוען אחר מעשה ב""ד לא אמר כלום? "	"נאמר במשנה בכתובות הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה, והמשנה מדברת בין במקום שכותבים כתובה ובין במקום שאין כותבים ומוכח שאינו נאמן לומר שפרע שלא בב""ד ולכן לא קרעו את הגט וכתבו על גביו שהגט פרוע, והוא משום שהטוען אחר מעשה ב""ד לא אמר כלום. והקשו התוס' (ד""ה אטו) שמנין שהמשנה מדברת אף במקום שכותבים כתובה, ואולי רק במקום שאין כותבים והגט הוא במקום הכתובה, ותירצו שמסוף המשנה מוכח דתנן כתובה ואין עמה גט אלמא במקום שכותבים כתובה עסקינן <sup>נד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נד.  והרא""ש  (סי' מג)  כתב שהרי""ף כפי שביארו הרמב""ן חלק על פירוש התוס' ופירש שאביי בהו""א סבר שהמשנה מדברת אף במקום שכותבים כתובה אבל למסקנא חזר בו שהמשנה מדברת רק במקום שאין כותבים כתובה, ושמואל בכתובות אינו חולק על ר' יוחנן ובמקום שכותבים נאמן לומר פרעתי ואינה גובה בלא כתובה.</span>"	"ב""מ יח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. מצאו גט וטוען השליח שאבד ממנו האם כשר לגרש בו ומדוע 1) במקום שהוחזקו שני יוסף בן שמעון ואין שיירות מצויות 2) במקום שלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון ושיירות מצויות? 	"1) לרבה כשר. וביארו התוס' (ד""ה והוא) שכיון שאנו יודעים שזה איבד גט כאן אין לנו לחוש שגם האחר איבד כיון שאין שיירות מצויות. וכשר הגט לר' אלעזר שסובר עדי מסירה כרתי אבל לר""מ אין הגט כשר עד שיהא מוכח מתוכו וכאן שהוחזקו שני יוסף בן שמעון אינו מוכח מתוכו <sup>נה</sup>.2) לרב הונא פסול שחוששים שיש עוד עיר באותו השם וגם שם יש יוסף בן שמעון <sup>נו</sup>. לרבה כשר שלא חושש לכך והביא ראיה לדבריו מהמשנה כל מעשה ב""ד ה""ז יחזיר. ובדעת ר' זירא נחלקו הלשונות אם כשר או פסול <sup>נז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נה.  כתב הרא""ש  (ד""ה מה)  שללישנא שר' זירא סובר שבמקום שהשיירות מצויות ואפילו לא הוחזקו לא יחזיר כ""ש אם הוחזקו אע""פ שאין השיירות מצויות. דיותר יש לחוש שאותו המצוי בעיר עבר דרך שם ואפילו במקום שאין השיירות מצויות.
<br>נו.  וברש""ש ציין לדברי התוס' בב""ב קעב,ב  (ד""ה מינך)  שכתבו שלשון שאילה קאמר ולא לפסק הדין בהחלט. 
<br>נז.  כתב הרא""ש  (שם)  דכיון דלא איפסיק הלכה עבדינן לחומרא ולא מהדרינן גיטא לזמן מרובה אלא במקום שאין השיירות מצויות ולא הוחזקו.</span>"	"ב""מ יח.-יח: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פב. לאביי דחשש לשני יצחק אפילו לא הוחזקו והא תנן כל מעשה ב""ד הרי זה יחזיר? "	"תירצו התוס' (ד""ה נפק) שאביי יעמיד המשנה שנמצא חוץ לב""ד שאין השיירות מצויות אבל לגבי שני יצחק לא שייך לחלק בין מצויות לשאין מצויות דלעולם יש להסתפק ביצחק מעיר אחרת כמו מעיר זאת. עוד תירצו שאביי יעמיד המשנה שנמצא בב""ד ואפי' הכי אין לחשוש לאחר כיון שזה האיש שואל גט ויודעים שאבד גט ואין אנו מכירים אחר אין לחוש שמאחר נפל ונפל ממנו כמו כן כאן, אבל שם אין אנו יודעים איזה יצחק מת אם מעיר זאת או מעיר אחרת."	"ב""מ תוס' יח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פג. כיצד מתיישבת משנתנו שמדוייק ממנה שגט שאבד ונמצא לאחר זמן מרובה כשר ואילו במשנה בגיטין מבואר שפסול? 	"רבה תירץ שהמשנה בגיטין במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון ומשנתנו שהשיירות אינן מצויות, וכתבו התוס' (ד""ה והוא) שיכל גם לתרץ שמשנתנו מיירי בשיירות מצויות ולא הוחזקו. ר' ירמיה תירץ שמשנתנו כגון שאמרו העדים שמעולם לא חתמו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון. כתבו התוס' (ד""ה מעולם) דמיירי שאומר הבעל שהוא אותו יוסף, וי""ס דגרסי שאמרו העדים שלו חתמו. רב אשי תירץ שבמשנתנו מדובר שאמר שנקב יש בגט בצד אות פלונית. ולר' זירא לא קשה כלל כיון שאינו מדייק ממשנתנו שנותנים את הגט אף לאחר זמן מרובה."	"ב""מ יח.- יח: ותוס' "		
